|
בית המשפט העליון דחה ערעור שהגישה בעלת דירה, על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, להמשיך בהליכי מימוש דירתה בהוצאה לפועל, למרות קיומו של הליך פשיטת רגל בו נקטה.
למאמר המלא...
|
|
בית המשפט נדרש לגזור את דינו של נאשם שהורשע בעשיית שימוש ב- 56 יחידות דיור בבניין בבני ברק, במקום 7 יחידות בלבד המותרות בבניין על פי ההיתר הקיים. לעניין הקנס הכספי אישר בית המשפט הסדר טיעון, לפיו ישלם
למאמר המלא...
|
|
האם חליפת מיילים בין מוכר נכס ובין רוכש פוטנציאלי, עשויה ליצור הסכם מכר מחייב? בית המשפט ענה על שאלה זו בשלילה, אולם לא בשלילה גורפת. נקבע, כי בנסיבות המקרה הנדון ולאור הערה שהוסיף המוכר להודעת הדוא"ל
למאמר המלא...
|
|
בית המשפט קיבל תביעה כנגד שמאי מקרקעין שנשכר לצורך עריכת שומה לנכס ישן ביפו אותו חפצה התובעת לרכוש וקבע, כי על השמאי להשיב לתובעת את שכר הטרחה ששילמה לו.
למאמר המלא...
|
|
בית המשפט קיבל תביעה כנגד שמאי מקרקעין שנשכר לצורך עריכת שומה לנכס ישן ביפו אותו חפצה התובעת לרכוש וקבע, כי על השמאי להשיב לתובעת את שכר הטרחה ששילמה לו.
למאמר המלא...
|
|
בית המשפט הורה על סגירת גן ילדים שפעל בתוך דירת מגורים בבית משותף, זאת לאחר שהתברר, כי לא הושג, על ידי מפעילת הגן, היתר לשימוש חורג הנדרש בנסיבות העניין.
למאמר המלא...
|
|
האם זכאים בעלי דירות שהתקשרו עם יזם לצורך ביצוע פרוייקט תמ"א 38/1, להודיע על ביטול ההסכם ומחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובת היזם, משום שלא קיבל היתר בניה בתוך המועד שנקצב בהסכם? בית המשפט המחוזי השיב לשאלה זו בחיוב.
למאמר המלא...
|
|
האם רשאי קבלן המוכר דירות בבניין חדש להצמיד לאחת הדירות את גג הבית המשותף? בית המשפט השיב על שאלה זו בשלילה וקבע, כי ניתן למכור חלק מן הרכוש המשותף רק בהתקיים תנאים מסויימים ואם אלו אינם מתקיימים, רשאים בעלי הדירות האחרות לתבוע מהקבלן פיצוי כספי בשווי חלקם ברכוש המשותף שנמכר.
למאמר המלא...
|
|
בית המשפט המחוזי דן בבקשה למתן צו מניעה שהגישה חברה בקבוצת רכישה כנגד חבר אחר בה ודחה אותה, תוך קביעת מספר עקרונות מעניינים הן בפן הפרוצדוראלי של סדרי הדין והן בפן המהותי בנוגע לאופי היחסים שבין חברי הקבוצה המשליך על היריבות המשפטית הנוהגת ביניהם.
למאמר המלא...
|
|
האם דמי התיווך משולמים למתווך בכל עת שהיה מעורב ביצירת הקשר הראשוני שבין רוכש ומוכר? בית המשפט ענה על שאלה זו בשלילה וקבע, כי יצירת הקשר הראשוני בין הצדדים אינה מספקת וזכאותו של המתווך לדמי תיווך תלויה בהיותו "הגורם היעיל" בעסקה אשר פעל לקשירת הקשר העיסקי שבין הצדדים מעבר לתיאום המפגש הראשוני.
למאמר המלא...
|